וְזֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִים בְּעֵת הַצַּעַר. כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לִי יִסּוּרִים וְצַעַר, עַל כֵּן אֲנִי צְרִיכָה לִזְכּוֹת לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ בִּי צַעַר, חֹסֶר שָׁלוֹם פְּנִימִי בֵּין מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה, בֵּין אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁרְחוֹקִים מִמֶּנִּי לְהַשָּׂגָה. יֵשׁ לִי יִסּוּרִים וְצַעַר, אֲנִי רוֹצָה מַשֶּׁהוּ אַךְ לֹא מֵבִינָה כֵּיצַד לְהַשִּׂיגוֹ.
הַיּוֹם הֵבַנְתִּי: עַל מְנַת שֶׁאֶזְכֶּה לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה שֶׁמִּישֶׁהוּ יַשְׁגִּיחַ עָלַי, יְכַוֵּן אֶת דַּרְכִּי, יְלַוֶּה אוֹתִי בַּחֲשֵׁכָה, שֶׁזֶּה הָעוֹלָם הֶחָשׁוּךְ, אֲנִי צְרִיכָה יְשׁוּעָה. וְעַל כֵּן מוֹרִידִין דְּמָעוֹת, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם חֶלְקֵי הַשְׁגָּחָה. כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהַשִּׂיג, גַּם בַּדָּבָר הַקָּטָן, אֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי וּמְבַקֶּשֶׁת מֵאָבִי: אַבָּא, אֲבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲנִי רוֹצָה יְשׁוּעָה שֶׁתָּאִיר לִי שָׁלוֹם פְּנִימִי, וְעַל כֵּן אֲנִי מוֹרִידָה דְּמָעוֹת לְפָנֶיךָ שֶׁתָּאִיר לִי חֶלְקֵי הַשְׁגָּחָה, אַבָּא, אֲנִי רוֹצָה לְהַשִּׂיג הֲבָנָה וְהַשְׁגָּחָה.
וְיָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת. יֵשׁ יָמִים שֶׁהַמַּאֲבָק הָיָה גָּדוֹל בְּתוֹכִי, יָצָא מִמֶּנִּי בֶּכִי גָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי בְּתוֹךְ הַבֶּכִי בִּקַּשְׁתִּי לְהַגִּיעַ לְהַשְׁגָּחָה שֶׁמִּמֶּנָּה נִצּוֹלִים מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּצַעַר בֵּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וֶאֱלִילִים וּמַזָּלוֹת, מוֹרִיד שְׁתֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כִּי דְּמָעוֹת הֵן בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה.
וּמוֹרִידָה בִּתּוֹ שֶׁל כְּבוֹד הַצַּדִּיק שְׁתֵי דְּמָעוֹת, כִּי הַיּוֹם בָּאתִי לְבַקֵּשׁ הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, כֵּן, לְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם פְּנִימִי. כִּי בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַפְּנִימִית שֶׁל הַחֹסֶר הַשָּׁקֵט מִתְנַהֵל וּמְנַהֵל הָאֵגוֹ אֶת דַּרְכִּי. וּמִיָּד יוֹצְאִים הַדְּבָרִים מִשְּׁלִיטָתִי, מִי מְדַבֵּר מִתּוֹכִי? עַל כֵּן אֲנִי בּוֹכָה, מְבַקֶּשֶׁת הַשְׁגָּחָה לְבַטֵּל אֶת כֹּחַ הָאֵגוֹ וּלְהַלְבִּישׁ עֲנָוָה, מַלְבּוּשִׁים רוּחָנִיִּים.
מָתַי אֲנִי בּוֹכָה? כַּאֲשֶׁר אֲנִי צְרִיכָה מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ? כְּשֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה? אַךְ הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה מָה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנִּי בַּמַּאֲבָק הַפְּנִימִי. צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁנִית גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּזֶה הַמַּאֲבָק. צָרִיךְ עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאוֹד לֶאֱחֹז עַצְמִי לַעֲמֹד וְלוֹמַר: אַבָּא, אֲנִי מְבַטֶּלֶת אֶת כָּל הַחָכְמוֹת, מַקְטִינָה אֶת עַצְמִי וְיוֹדַעַת לְבַקֵּשׁ בִּדְמָעוֹת אוֹתְךָ יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּשְׁלַח לִי חֶסֶד, אוֹר, קְדֻשָּׁה וְדַעַת, בְּכָל יוֹם וּבְעִקָּר הַיּוֹם, כִּי אֲנִי יוֹדַעַת הַיּוֹם שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְהִתְגַּבֵּר עַל חֹסֶר הַשֶּׁקֶט שֶׁלֹּא מֵנִיחַ לִי. וְיֵשׁ בְּתוֹכִי יָמִים שֶׁל מַאֲבָק וּמַאֲבָקִים פְּנִימִיִּים, מַאֲבָק אֶחָד נִלְחָם בַּמַּאֲבָק הַשֵּׁנִי.
עָשִׂיתִי כָּךְ, נִכְנַסְתִּי אֶל חֲדַר הַהִתְבּוֹדְדוּת כִּי קַר בַּחוּץ, כָּךְ יַעֲלֶה מְנִיעָה חֲדָשָׁה שֶׁל קַר בַּחוּץ, נִכְנַסְתִּי אֶל הַחֶדֶר וְהִפַּלְתִּי כַּמָּה דְּמָעוֹת וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁלַח לִי הַשְׁגָּחָה, שֶׁיִּשְׁלַח לִי חַיּוּת שֶׁתְּחַיֶּה אוֹתִי. וְנָתַתִּי לַשֶּׁקֶט לְהִכָּנֵס וּלְהַכְנִיס שִׂמְחָה בְּתוֹכִי. לָמָּה כָּל הַמַּאֲבָקִים הָאֵלּוּ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַאֲבָקִים שֶׁנֶּאֱבָקִים בְּתוֹכִי? כִּי הַמַּאֲבָקִים הֵבַנְתִּי הַיּוֹם שֶׁאֶמְצָא מָקוֹם שֶׁאוֹתְךָ אֶדְרֹשׁ, כִּי בְּכָל מַאֲבָק מִסְתַּתֵּר לוֹ אוֹר גָּדוֹל, הִתְנוֹצְצוּת שֶׁהוּא רֹשֶׁם עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְיֵשׁ דְּבָרִים נֶעֱלָמִים, אַךְ מָה שֶׁגָּלוּי הַיּוֹם הוּא הַבֶּכִי, לִבְכּוֹת וְלוֹמַר: בְּמַאֲבָק צָרִיךְ הַשְׁגָּחָה שֶׁל הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְלֹא שֶׁל הַמְּדַמֶּה.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנוֹצְצוּת שֶׁלְּהָבִין הוּא רַק לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בְּהַשְׁגָּחָה, שֶׁכָּל דַּקָּה מְאִירִים לִי אֶת הַדֶּרֶךְ. וְכָל מָה שֶׁנּוֹתַר לִי זֶה לוֹמַר: יֵשׁ צַדִּיק שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד לְגַלּוֹת הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בְּתוֹכִי וְגַם בְּמַאֲבָק, כִּי כָּל מַאֲבָק זֶה הִתְקָרְבוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
שְׁתֵי דְּמָעוֹת וְהִתְגַּלְּתָה הַהַשְׁגָּחָה. אָמֵן וְאָמֵן.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רטו’
