אָז יָצָאתִי לִפְגֹּשׁ לְאָחַר שָׁנִים שֶׁל חֹסֶר וַדַּאוּת שְׁהָיָה בְּתוֹכִי אֶת מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי. כָּל הַיּוֹם מִתְּחִלָּתוֹ הָיִיתִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְיָדַעְתִּי שֶׁהִתְגַּעְגַּעְתִּי לְמַאֲמִינָה בְּעַצְמִי, אָז מִיָּד עִם קוּמִי בֵּרַכְתִּי עַל הַטּוֹב וְאָמַרְתִּי: טוֹב וּמֵטִיב בְּדַרְכִּי. וְלָבַשְׁתִּי אֶת בִּגְדֵי הָרוּחָנִיּוּת וְקָרָאתִי לָהֶם בִּגְדֵי מַלְכוּת, וְלֹא סִפַּרְתִּי לְאִישׁ עַל הַמִּפְגָּשׁ שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי.
וְיָצָאתִי מִבֵּיתִי וְאָמַרְתִּי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לַקָּרוֹב וְלָרָחוֹק, כִּי אֲנִי מְמַהֶרֶת הַיּוֹם לִפְגֹּשׁ אֶת מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי. וְכָל הַהֲכָנוֹת מוּכָנוֹת בְּנִשְׁמָתִי, וְיָדַעְתִּי שֶׁהַפִּיּוּס הִגִּיעַ אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר קָרָאתִי לוֹ אֱלֹקוּת הַמְּאִירָה בְּחַדְרֵי נִשְׁמָתִי. אָז כָּל הַקּוֹמָה בְּוַדַּאי מוּאֶרֶת, וּמִיָּד שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁבִּי אוֹמֶרֶת: בְּקָרוֹב תֵּצְאִי בִּמְחוֹלוֹת.
וּפָגַשְׁתִּי אֶת מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי, וְהַהִתְרַגְּשׁוּת הָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה, שֶׁאָמַרְתִּי: יַלְדָּה, זֶה בְּסֵדֶר, מֻתָּר לָךְ לְהַפִּיל כַּמָּה דְּמָעוֹת שֶׁל הִתְקָרְבוּת בֵּינֵךְ וּבֵין עַצְמֵךְ.
וּמִיָּד מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי פָּתְחָה וְאָמְרָה: אֵיפֹה הָיִית?
נָשַׁמְתִּי עָמֹק וְאָמַרְתִּי: עָשִׂיתִי תִּקּוּנִים שֶׁאֲנִי בָּחַרְתִּי מִתּוֹךְ זְכוּת הַבְּחִירָה, וְכָל הַתִּקּוּנִים הֵם הָיוּ בִּשְׁבִיל הַמִּדּוֹת שֶׁלִּי, וְכָל הַמִּדּוֹת שֶׁלִּי הֵן מַרְאָה שֶׁמַּרְאָה אֶת פְּנִימִיּוּתִי. וּמַאֲמִינָה בְּעַצְמִי הֵשִׁיבָה: בְּוַדַּאי הִתְגַּעְגַּעְתְּ אֶל עַצְמֵךְ. מְאוֹד, אָמַרְתִּי, אֲבָל אֲנִי מְבִינָה שֶׁכָּל הַחַיִּים הֵם תַּהֲלִיךְ שֶׁל הִתְקָרְבוּת וְהִתְרַחֲקוּת. אָז הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת לְבָרֵךְ בְּעִקָּר עַל הַקַּיָּם וְעַל הֶחָסֵר. וּמַאֲמִינָה בְּעַצְמִי אָמְרָה: עַכְשָׁיו אֵין חָסֵר, כִּי בַּיּוֹם שֶׁתַּאֲמִינִי בְּעַצְמֵךְ הַכֹּל הוּא שָׁלֵם מִכָּל הַתְּמוּנָה שֶׁמִּמֶּנָּה אַתְּ מְגַלָּה אֶת בְּרִיאָתוֹ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל הַבּוֹרֵא.
וְאָמַרְתִּי בְּפַחַד: אַתְּ לֹא עוֹזֶבֶת אוֹתִי, מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי. וּמִיָּד אוֹר גָּדוֹל וּמוּאָר מֵאִיר, וְהֵשִׁיבָה וְאָמְרָה: כָּל הַהִתְנַגְּדּוּיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הֵן רַק לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ, אָז תּוֹדִי בְּהוֹדָיָה עַל כָּל הִתְנַגְּדוּת, וְכַאֲשֶׁר תִּרְאִי הִתְנַגְּדוּת תַּאַחְזִי בִּי, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ, וְתֹּאמְרִי: אֲנִי מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי, וְלֹא תִּפְּלִי, כִּי אַתְּ יוֹדַעַת, רַק תִּתְחַזְּקִי, וְנֵלֵךְ בְּיַחַד אֶל כָּל הַהַשָּׂגוֹת שֶׁהָיוּ מֻסְתָּרוֹת בַּתּוֹרָה.
וַאֲנִי בְּחֻלְשָׁתִי שָׁאַלְתִּי: מַדּוּעַ לֹא הִסְכַּמְתְּ כָּל הַשָּׁנִים לְהִתְגַּלּוֹת וּלְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר שֶׁמְּחַזֵּק בְּדַרְכִּי? וְהֵשִׁיבָה מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי: אֲנִי תְּלוּיָה בָּךְ, וְאַתְּ תְּלוּיָה בָּרָצוֹן, וְהָרָצוֹן שֶׁלָּךְ תָּלוּי בָּאוֹר שֶׁמֵּאִיר מִכְּבוֹד הַצַּדִּיק. וְאַל תִּפְחֲדִי, נֵלֵךְ בְּיַחַד לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, כִּי הַשַּׁבָּת שֶׁלָּנוּ מוּאֶרֶת, שֶׁכְּבוֹד הַצַּדִיק מֵאִיר חֲשֵׁכָה בְּאוֹר בְּגִלּוּי כָּל רָזֵי הַתּוֹרָה .
אָז הַיּוֹם צָעַקְתִּי: אֲנִי מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי! אָז עַל מָה אַתְּ מוֹדָה? שָׁאֲלוּ הָרְחוֹקִים. אֲנִי מוֹדָה עַל עַצְמִי. יָפֶה, אָמְרוּ הָרְחוֹקִים. אֲנִי מוֹדָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה, רוֹאָה גַּם אֶת הָרְחוֹקִים, אֲנִי מוֹדָה שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בַּמְּרוֹמִים, וַאֲנִי שָׁרָה אֶת הַשִּׁירָה לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
וְאִם יִשְׁאֲלוּ: אַתְּ בְּסֵדֶר? אָז מִיָּד אֲנִי אֹמַר: תָּמִיד הָיִיתִי בְּסֵדֶר, אַךְ לֹא מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי. וְעַכְשָׁיו אֲנִי בּוֹטַחַת וּמְאֻשֶּׁרֶת שֶׁמָּצָאתִי בְּכָל הָאֱמוּנָה שֶׁרַק הִסְתַּתְּרָה שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁכָּל מָה שֶׁנַעֲשָׂה בְּדִיעֲבַד הוּא רַק לְטוֹבָתִי.
אָז שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, וְאָמַרְתִּי שֶׁלְּכֻלָּם שָׁלוֹם, שֶׁיָּאִירוּ הֲבָנָה אַחַת שֶׁל חִבּוּר, הִתְחַבְּרוּת וּפִיּוּס בַּמַּאֲמִינָה בְּעַצְמִי שֶׁיָּאִיר גַּם לָהֶם אֶת הַמָּחָר. אָז יָצָאתִי לִפְגֹּשׁ אֶת מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי וְהִתְחַבַּרְתִּי אֶל מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהִתְוַדּוֹת שֶׁהַיּוֹם אֲנִי מוּכָנָה לְוַתֵּר עַל הַכֹּל, וְהָעִקָּר לְהָבִין שֶׁכָּל הָעוֹלָם הוּא גֶּשֶׁר צָר מְאוֹד, וְהָעִקָּר לֹא לְפַחֵד כְּלָל! כִּי בַּגֶּשֶׁר אֲנִי מַאֲמִינָה וְרוֹצָה וְאוֹהֶבֶת אֶת עַצְמִי, אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה ס’