מִיָּד שֶׁנִּקִּיתִי אֶת הָעֹמֶס מִתּוֹכִי יָצְאָה בְּהִתְגַּלּוּתָהּ הַשִּׂמְחָה, וּלְכָל אָדָם יֵשׁ חֶדֶר, וּבְזֶה הַחֶדֶר יֹאמַר: הַשִּׂמְחָה שְׁרוּיָה וּמְחַכָּה לְכָל אָדָם שֶׁיֹּאמַר תֵּצֵא נָא שִׂמְחָתִי בִּמְחוֹלוֹת. וְאֵין בְּתוֹכִי: מָה יִהְיֶה? יֵשׁ בְּתוֹכִי: הַשִּׂמְחָה תֵּצֵא. וְאִם יָצְאָה אֵדַע לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי לְכָל הַצַּדִּיקִים וְשָׁמַעְתִּי רַבּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. אַךְ שָׁאַלְתִּי רַבּוֹת: הֲכֵיצַד הַשִּׂמְחָה מְרַפְּאָה כָּל כְּאֵב וְיוֹצֶרֶת הִתְחַזְּקוּת וְהִתְעַלּוּת רוּחָנִית.
אָז הַיּוֹם אֲנִי אֲסַפֵּר לְכָל עוֹבֵר אֹרַח בְּחַיַּי שֶׁדַּי בְּשִׂמְחָה אַחַת וּמִיָּד הַטּוֹב יָאִיר בְּדַרְכִּי, בְּדַרְכּוֹ וּבְכָל דֶּרֶךְ וּבַל נִשְׁאַל שֶׁעָצוּב וְקָשֶׁה: הָאִם אֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ?
שִׂמְחָה הִיא נְקֻדָּה פְּנִימִית בְּדִיּוּק בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹאֵב שֶׁלוֹחֲצִים, יֵשׁ נְקֻדָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים אָז יוֹצֵאת הַשִּׂמְחָה, מִיָּד נֹאמַר שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא תִּקְוָה, כִּי בָּרֶגַע שֶׁטּוֹב וּמַאֲמִינִים בַּטּוֹב אָז הַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה וּמִיָּד לְטוֹבָה.
וְכָל אֶחָד יְסַפֵּר כֵּיצַד מֵאֲחוֹרֵי הָעֹמֶס יֵשׂ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לָקוּם בְּכָל יוֹם וּלְהוֹדוֹת אֲנִי קַיֶּמֶת וּמִתְקַיֶּמֶת בְּזֶה הָעוֹלָם. וְזֶה הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּלְהָבִין שֶׁכָּל הַשְׁגָּחָה הִיא שִׂמְחָה פְּרָטִית. וְאָז נֹאמַר: רָצָה אֲבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁנַּעֲרִיךְ בְּיוֹתֵר אֶת הַשִּׂמְחָה אָז שָׁמַר אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֵי עֹמֶס וּכְאֵב, אַךְ מִי שֶׁהִגִּיעָה לַשִּׂמְחָה הַיּוֹם יוֹדָעַת לְסַפֵּר שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא אֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לְטוֹבָה.
אָז שָׁלוֹם לֶאֱמוּנָתִי שֶׁמְּאִירָה אֶת שִׂמְחָתִי.
וּמִשֶּׁמָּצָאתִי אֶת שִׂמְחָתִי עָלְתָה תַּעֲלֶה הַיִּרְאָה בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם.
וְזֶה כָּל הַסִּפּוּר שֶׁסִּפַּרְתִּי לְאוֹהֲבַי: גִּלִּיתִי שֶׁבְּכָל אָדָם יֵשׁ חֶדֶר מִתּוֹךְ חַדְרֵי הַחֲדָרִים שֶׁמִּתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת נִשְׁמָתוֹ, אַךְ הָאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא חֵלֶק מִשִּׁגְרַת חַיָּיו, וִיקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא נְקֻדָּה פְּנִימִית, וְכָל חַיָּיו יֹאמַר: אֵין יֵאוּשׁ כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם! אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה קלח’