וְשָׁאַלְתִּי: מָה זֶה הָאוֹר הַזֶּה? וּמַדּוּעַ מִתְגַּלֶּה הָאוֹר? וְשָׁאַלְתִּי: מָה שְׁלוֹמִי? אָמַר לִי מוֹרִי: זֶה אוֹר שֶׁנִּקְרָא גִּלּוּי הָאֱמֶת, הוּא נִמְצָא בְּכָל אֶחָד וּמַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת בַּיּוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ מַפְסִיקִים לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמִי וְאֶת הָאֲחֵרִים וּמַתְחִילִים לְהוֹדוֹת, בְּזֶה אֲנִי צְרִיכָה לְתַקֵּן, בְּזֶה אֲנִי רוֹצָה לְהִשְׁתַּנּוֹת.
מִיָּד חִיַּכְתִּי וְאָמַרְתִּי: הִתְרַגַּלְתִּי שָׁנִים לִחְיוֹת בְּכַעַס שֶׁאֲנִי כּוֹעֶסֶת עַל עַצְמִי, יֵשׁ לִי חֶדֶר בְּתוֹכִי שֶׁנִּקְרָא אַתְּ לֹא בְּסֵדֶר. אֵין לִי בְּעָיָה, אָמַרְתִּי לְמוֹרִי, לִפְתֹּחַ לְךָ אֶת הַדֶּלֶת וּלְהַרְאוֹת לְךָ מָה יֵשׁ בַּחֶדֶר הַזֶּה שֶׁאַתְּ לֹא בְּסֵדֶר. הוּא פָּתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת, מוֹרִי, לִי לֹא הָיָה הָאֹמֶץ לִפְתֹּחַ.
מוֹרִי אָמַר: תִּכַּנְסִי אַתְּ רִאשׁוֹנָה. הִסְתַּכַּלְתִּי עַל מוֹרִי וְשָׁאַלְתִּי: הַאִם יֵשׁ בְּזֶה עִנְיָן? אָמַר לִי כֵּן, מוֹרִי, זֶה הַחֶדֶר שֶׁנִּקְרָא אַתְּ לֹא בְּסֵדֶר, אַף פַּעַם הוּא לֹא הָיָה מְסֻדָּר, מִמֵּילָא הַכֹּל לֹא בְּסֵדֶר.
מָה יֵשׁ בְּאֵלּוּ הָאֲרוֹנוֹת? שָׁאַל מוֹרִי. עָנִיתִי בִּשְׁתִיקָה: אֲנִי אֲשֵׁמָה. פָּתַחְתִּי אֶת הָאֲרוֹנוֹת, אֲנִי אֲשֵׁמָה בְּזֶה וַאֲנִי אֲשֵׁמָה בְּזֶה.
שָׁאַלְתִּי אֶת מוֹרִי: מֵאֵיפֹה זֶה הִתְחִיל? אָז הוּא לָקַח אוֹתִי לָאָרוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַיַּלְדּוּת. כַּמָּה לֹא בְּסֵדֶר שָׁמַעְתִּי, הַכֹּל לֹא בְּסֵדֶר. בִּגְלַל זֶה שֶׁגָּדַלְתִּי אָמְרוּ לִי בְּסֵדֶר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ. שָׁאַלְתִּי: אֵיפֹה, שֶׁהַכֹּל לֹא בְּסֵדֶר? וְכָל הַיּוֹם אֲנִי עֲסוּקָה לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמִי.
מוֹרִי, מָה נַעֲשֶׂה בַּחֶדֶר הַזֶּה? נְשַׁנֶּה אֶת שְׁמוֹ, אָמַר לִי. וְנָאִיר בַּחֶדֶר אוֹר חָדָשׁ, וְנִקְרָא לַחֶדֶר הַשְׁפָּעוֹת, וְכָךְ יָבוֹא הַסֵּדֶר וְהַסֵּדֶר יִסְתַּדֵּר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹלֵחַ, דּוֹאֵג וְרוֹצֶה בְּטוֹבָתִי. עָצַרְתִּי, נָשַׁמְתִּי וּמוֹרִי אָמַר: אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רעח’