ברגע בלשון זכר

5.00

קטע מתוך השיעור:

בְּרֶגַע אֶחָד מְצִיאוּת יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּנּוֹת מַמָּשׁ כְּהֶרֶף עַיִן. וְהַכֹּל תָּלוּי בְּרֶגַע שֶׁאַתָּה מַאֲמִין שֶׁהִתְגַּבַּרְתָּ עַל מִדַּת הַפַּחַד וְאָמַרְתָּ: הַכֹּל תָּלוּי בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁאַתָּה נִכְנָס, מַכִּיר, לֹא מֵצִיץ, נִשְׁאָר וּמַאֲמִין, וְיוֹדֵעַ: בְּתוֹךְ עַצְמְךָ יֵשׁ קִיּוּם שֶׁל אוֹר אֱלֹקִי כְּמוֹרֶה, מַרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ.

וּבְכָל יוֹם שֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ אֲנָשִׁים, אַתָּה פּוֹגֵשׁ בַּאֲנָשִׁים רַק אֶת עַצְמְךָ, זֶה הַמְּצִיאוּת שֶׁיָּצַרְתָּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע.

וְתִקְרָא נָכוֹן אֶת מָה שֶׁמִּסְבִיבְךָ, כִּי הַכֹּל נִשְׁמָע וְכָתוּב בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

הַיּוֹם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד כָּל רֶגַע, כִּי בְּרֶגַע הַכֹּל יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת מִקָּצֶה לְקָצֶה. כִּי בְּרֶגַע אַתָּה אוֹחֵז בָּאֱמֶת וְיוֹדֵעַ הַיּוֹם שֶׁקִּיּוּמְךָ בָּעוֹלָם הוּא תָּלוּי בִּרְגָעִים שֶׁעֲשׂוּיִים מֵרֶגַע אֶחָד שֶׁאַתָּה עָצוּב וּמֵרֶגַע שֶׁאַתָּה שָׂמֵחַ וּמֵרֶגַע שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וְלָתֵת וּלְדַבֵּר עִם הָאֱמֶת שֶׁבְּךָ.

אַתָּה פּוֹנֶה לָאֱמֶת שֶׁלְּךָ כָּל רֶגַע, וּמִיָּד אַתָּה יוֹדֵעַ: בְּכָל רֶגַע הַסִּמָּן יָבוֹא.

יֵשׁ שִׁעוּרִים שֶׁאַתָּה חוֹוֶה וְלוֹמֵד עִם אֲנָשִׁים, וְזֶה יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ שָׁנִים, אַךְ תִּזְכֹּר מִתּוֹךְ זֶה רַק רֶגַע. כִּי הָאָדָם מִטִּבְעוֹ לוֹקֵחַ רְגָעִים שֶׁהוּא יָכוֹל לִזְכֹּר. וְהָאָדָם גַּם מְחַבֵּק רְגָעִים מִיַּלְדּוּתוֹ שֶׁחֲשׁוּבִים לוֹ. רְגָעִים שֶׁקָּשִׁים בַּעֲבוּרוֹ הוּא לֹא יִזְכֹּר וְהֵם יֵעָלְמוּ לְרֶגַע.

המלאי אזל

דילוג לתוכן