שַׁבַּת גְּאֻלָּה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה הַשַּׁבָּת עוֹמֶדֶת בְּפִתְחוֹ שֶׁל אוֹר לִבֵּנוּ. וְעַתָּה, בְּרִבּוּי חֶשְׁכַת אֲפֵלָתֵנוּ, עַל יְדֵי כָּל אֶחָד שֶׁגָּרַם לְהִסְתַּלְּקוּת אוֹר אֱלוֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ מָחָר מִמְּךָ הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה.

הִנֵּה הַשַּׁבָּת שֶׁלִּי שֶׁהִיא עִקַּר הַתִּקּוּן לְהַמְשִׁיךְ אוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק לְתוֹךְ הַלֵּב.

אוֹי, מָה יְהֵא לָנוּ בַּדּוֹר הַיָּתוֹם הַזֶּה, הַדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אוֹי לָנוּ עַל הַשְּׁבָרִים, לְהֵיכָן נִפְנֶה? מִי יַעֲזֹר לָנוּ?

וּמָחָר נֹאמַר כִּי עִקַּר חַיּוּתֵנוּ, תִּקְוָתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא ע"י הַצַּדִּיק.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַשַּׁבָּת שֶׁלְּךָ מוּכָנָה, הַאִם אֲנַחְנוּ מוּכָנִים?

הַאִם אֲנַחְנוּ מְסֻגָּלִים לוֹמַר לְפָנֶיךָ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה?

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁבְּשַׁבָּת זוֹ יָאָסְפוּ כָּל מַלְאָכֶיךָ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי הָעֶלְיוֹן אֶת הַתְּפִלּוֹת, הַבְּכִיּוֹת, אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹפֶכֶת בִּתְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְתֵן לִי בְּשַׁבָּת זוֹ שֶׁאַבְעִיר וְאַלְהִיב אֶת לְבָבִי בְּלַהַב אֵשׁ לַעֲלוֹת יַחַד עִם כְּלַל עַם יִשְׂרָאֵל וּלְבַקֵּשׁ גְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה, וְכֻלָּנוּ נֹאמַר: שַׁבַּת שָׁלוֹם, שַׁבַּת מְנוּחָה.

וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַשַּׁבָּת מְנַגֶּנֶת בְּתוֹכִי.

אָמֵן וְאָמֵן!