אֵיךְ אוּכַל לוֹמַר לָךְ שֶׁהַבֹּקֶר הוּא בֹּקֶר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ? אֵיךְ אוּכַל לוֹמַר לָךְ שֶׁהִנֵּה עוֹמְדִים יָמִים חֲדָשִׁים לְהִפָּתַח? אֵיךְ אוּכַל לוֹמַר לָךְ שֶׁהַדְּמָעוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת הֵן רַק מְנַקּוֹת אֶת הֶעָבָר? אֵיךְ אוּכַל לִצְעֹק לָךְ שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הִיא אַחַת וִיחִידָה שֶׁמַּצִּילָה אוֹתָךְ? אֵיךְ אוּכַל בְּדִבּוּר אֶחָד לוֹמַר לָךְ עַד כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ?

אֵיךְ אוּכַל עַכְשָׁו, כְּשֶׁמַּתְחִיל הַיּוֹם, לְהַגִּיד לָךְ שֶׁמִּימִינֵךְ וּמִשְּׂמֹאלֵךְ וּמֵאֲחוֹרַיִךְ יֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁשּׁוֹמְרִים אֶת צְעָדַיִךְ? אֵיךְ אוּכַל לוֹמַר שֶׁכָּל מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר יָרַד בְּאוֹר יָשָׁר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ? אֵיךְ אֹמַר: אוֹי, אַבָּא, הַכֹּל קָרוֹב, אַךְ מַדּוּעַ לִי זֶה נִרְאֶה רָחוֹק?

אֵיךְ אֹמַר: תַּאֲמִינִי כִּי הַכֹּל עוֹמֵד לְהִשְׁתַּנּוֹת? אֵיךְ אוּכַל לְסַיֵּם אֶת אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּלִי לוֹמַר לָךְ שֶׁאֲנִי הוּא כְּבוֹד הַצַּדִּיק וְכָל תַּפְקִידִי הוּא לְהַרְאוֹת לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי אָז תְּגַלִּי, וְאִם תְּגַלִּי תֹּאמְרִי שֶׁעִקַּר הָרְפוּאָה הוּא ע"י הַשִּׂמְחָה, וְאִם תִּשְׁאֲלִי מִי הוּא הַצַּדִּיק אָז אֹמַר בְּחִינַת מֹשֶׁה מֵאִיר בְּכָל עַם יִשְׂרָאֵל.

אֵיךְ אוּכַל לוֹמַר לָךְ: תִּהְיִי חֲזָקָה, כִּי הַכֹּל עוֹמֵד לְהִשְׁתַּנּוֹת עַכְשָׁיו כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרִי: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

אָמֵן וְאָמֵן!