סְלִיחָה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה בְּזוֹ תְּפִלָּתִי שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת בְּיִרְאָה וּבַעֲנָוָה לְפָנֶיךָ, הֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵעַצְמִי.
סְלִיחָה שֶׁלֹּא בִּקַּרְתִּי בְּעַצְמִי וּמָצָאתִי בְּכָל בִּקּוּר בְּעַצְמִי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. אוֹי לִי, אוֹי לִי, אוֹי לִי, כַּמָּה בִּקֹּרֶת בִּקַּרְתִּי אֶת עַצְמִי.
סְלִיחָה בִּקַּשְׁתִּי מֵעַצְמִי כִּי שָׁמַעְתִּי נְקִישׁוֹת וְנָתַתִּי לָעַצְבוּת לְהִכָּנֵס בְּתוֹכִי. וְהָעַצְבוּת אָמְרָה: רַק לְיוֹם אֶחָד לְבַקֵּר, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי לְסַלְּקָהּ.
סְלִיחָה שֶׁנָּתַתִּי לַפְּחָדִים לְהִכָּנֵס, וְכָל פַּחַד הָיָה מְאַיֵּם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי לְבִלְבּוּל גָּדוֹל.
סְלִיחָה עַל שֶׁעָצַמְתִּי אֶת עֵינַי וְלֹא נָתַתִּי לַשִּׂמְחָה לְהִכָּנֵס, וְאָמַרְתִּי לַשִּׂמְחָה: אֵין לִי הָרָצוֹן לִשְׁמֹעַ נִגּוּנִים, וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁקֶט. וְכַמָּה פְּעָמִים בִּקְּשָׁה הַשִּׂמְחָה לְהִכָּנֵס וְהִתְחַנְּנָה וְהִלְבִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ בְּמַלְבּוּשִׁים.
סְלִיחָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת מַלְבּוּשֵׁי הַשִּׂמְחָה שֶׁהִגִּיעָה בְּנִגּוּן, בִּתְפִלָּה, בְּשִׁירָה וּבְהַכְנָסַת אוֹרְחִים.
סְלִיחָה בִּקַּשְׁתִּי בְּבֶכִי מֵהַשִּׂמְחָה, וְאָמַרְתִּי: אֲנִי מַבְטִיחָה לָקוּם בְּכָבוֹד וּבְיִרְאָה בְּכָל שָׁעָה שֶׁתָּבוֹאִי.
סְלִיחָה בִּקַּשְׁתִּי מֵעַצְמִי כְּשֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי עֲיֵפָה מֵהַיּוֹם שֶׁהִתְמַשֵּׁךְ.
סְלִיחָה בִּקַּשְׁתִּי מֵעֵינַי, וְאָמַרְתִּי לְעֵינַי סְלִיחָה שֶׁלֹּא כִּבַּדְתִּי וְעָצַמְתִּי כְּבַעֲלַת תְּפִלָּה וּבַעֲלַת בְּחִירָה עַל עֵינַי.
בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָה מִשְּׂפָתַי עַל כָּל מָה שֶׁהוֹצֵאתִי וְלֹא הָיָה מוּכָן בְּדִבּוּר נָכוֹן, וְאָמַרְתִּי: גַּם הַדִּבּוּר מִתְבַּשֵּׁל כְּתַבְשִׁיל, לְאַט לְאַט, וְיוֹצֵא בְּהַבְשָׁלָה מְתֻקָּן וּמְדֻיָּק.
סְלִיחָה אָמַרְתִּי עַל פְּעָמִים שֶׁרָצִיתִי אַךְ אָמַרְתִּי: מָחָר, בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי לִקְרֹא אֶת הַסִּימָן.
סְלִיחָה בִּקַּשְׁתִּי מֵעַצְמִי בְּעָמְדִי לְיַד הָרְאִי לְהַגִּיד: מָה שֶׁאַתְּ רוֹאָה זֶה אַבָּא נָתַן, וְאַל תְּחַפְּשִׂי חִסָּרוֹן, תַּהֲפְכִי אֶת הַחִסָּרוֹן לְיִתְרוֹן.
סְלִיחָה בִּקַּשְׁתִּי מֵעַצְמִי שֶׁזּוֹ הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי שֶׁזָּעֲקָה צְמֵאָה לְמַיִם חַיִּים, צְמֵאָה לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה.
סְלִיחָה וְשׁוּב סְלִיחָה שֶׁלָּקַחְתִּי בְּלִי רְשׁוּת מֵאֵלּוּ דִּמְעוֹתַי וְנָתַתִּי לָעַצְבוּת לִשְׁתּוֹת וּלְהַפִּיל אֶת הַדְּמָעוֹת, וְהָיִיתִי צְרִיכָה לוֹמַר: הַדְּמָעוֹת הֵן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁל כִּסּוּפִים לִכְסֹף אֵלָיו בְּאַהֲבָה יִתְבָּרַךְ.
סְלִיחָה דִּמְעוֹתַי שֶׁלָּקַחְתִּי בְּלִי רְשׁוּת וְהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּלֹא צֹרֶךְ.
סְלִיחָה זֶה כָּל מָה שֶׁבָּאתִי לְבַקֵּשׁ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי אַתָּה סוֹלֵחַ וַאֲנִי אֶלְמַד לִסְלֹחַ לְעַצְמִי.
סְלִיחָה זֶה כָּל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי הַיּוֹם מֵעַצְמִי, אָז אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי בִּסְלִיחָה אָז כָּל הָעוֹלָם סוֹלֵחַ, כִּי סְלִיחָה אַחַת מְכִילָה אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְיָדַעְתִּי רַק לִסְלֹחַ וֶלֶאֱהֹב אֶת מָה שֶׁקַּיָּם. קַיָּם וּמִתְקַיֵּם זֶה אֶחָד, הַבּוֹרֵא נָתַן.
אָמֵן וְאָמֵן!
