שָׁלוֹם לְךָ כְּבוֹד הַצַּדִּיק, שָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ הַקָּדוֹשׁ.
הֲרֵינִי כּוֹתֶבֶת מִכְתָּב זֶה לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי וּמְצַיֶּנֶת אֶת כְּתֹבֶת הַמִּכְתָּב שֶׁאֵלֶיךָ הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹלַחַת:
לִכְבוֹד כְּבוֹד הַצַּדִּיק, ד' הָאֲצִילוּת מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ
בִּרְצוֹנִי לוֹמַר: הֲרֵינִי מוֹדָה עַל כָּל פְּעִימָה מִדְּבָרֶיךָ שֶׁמְּחַיִּים אֶת נִשְׁמָתִי הָעֲיֵפָה…
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא תָּמִיד יָדַעְתִּי לְהוֹדוֹת, וּמִמְּךָ לָמַדְתִּי עַל טוֹבָה מְכֻסָּה.
וְשָׁלַחְתָּ אֵלַי מַתָּנוֹת וְהִנַּחְתָּ אוֹתָן עַל מִפְתַּן לִבִּי.
שָׁמַעְתִּי אֶת הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל וְאָמַרְתִּי: הַיּוֹם אֲנִי עֲיֵפָה מִלִּפְתֹּחַ אֶת דֶּלֶת הָרְאִיָּה לִרְאוֹת מָה שָׁלַחְתָּ לִי.
כְּבוֹד הַצַּדִּיק, מוֹרִי וּמְלַמְּדִי, עַד הַיּוֹם אָכֵן בְּוַדָּאוּת יָשַׁנְתִּי, וּמִיָּד כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי אָמַרְתִּי: אֶכְתֹּב מִכְתָּב אֵלֶיךָ וְאֶמְסֹר אַהֲבָתִי. אֶקְרָא לְךָ אָבִי, זֶה שֶׁהוֹלֵךְ וּמֵאִיר לְפָנַי.
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ תִּקּוּנִים רַבִּים, אַךְ מָה הָיִיתִי עוֹשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם בְּלִי הָאוֹר שֶׁהוֹלֵךְ וּמֵאִיר לִי בְּכָל שָׁעָה.
וְהַיּוֹם לָמַדְתִּי עַל הַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ וְעַל אוֹתָם אִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה וְעִקַּר הַיֹּפִי שֶׁבַּשָּׂדֶה זֶה לְהַשְׁקוֹת צִמְאוֹנִי וְלוֹמַר: הֲרֵינִי מְקַשֶּׁרֶת אֶת עַצְמִי לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ.
וְאֵין יוֹם שֶׁבְּבֵיתִי הַפְּנִימִי לֹא נִשְׁמָעִים נִגּוּנֶיךָ וְאַתָּה מֵכִין אוֹתָנוּ בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה לְנִגּוּנֵי הַמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא.
כְּבוֹד הַצַּדִּיק, מוֹרִי וּמְלַמְּדִי, אֵין יוֹם שֶׁאֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי: מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ? וְאַתָּה רוֹאֶה עַד כַּמָּה אֲנִי נִרְגֶּשֶׁת לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר לִזְכוּתְךָ וְלוֹמַר: הֲרֵינִי מְאִירָה אֶת עוֹלָמְךָ וְאַתָּה מֵאִיר לִי אֶת עוֹלָמִי.
וְהֶחְלַטְתִּי, כֵּן, לְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ, כִּי אֲנִי יוֹדַעַת, כְּבוֹד הַצַּדִּיק, שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁבִּתְּךָ תִּהְיֶה שְׂמֵחָה עַל אַף הַקְּשָׁיִים שֶׁעוֹמְדִים בְּדַרְכָּהּ.
הֲרֵינִי מְשַׂמַּחַת אוֹתְךָ וְהֶחְלַטְתִּי לִרְקֹעַ בְּרַגְלַי וְלִמְחֹא כָּף וְלוֹמַר: קוּמִי, בִּתּוֹ שֶׁל כְּבוֹד הַצַּדִּיק, וְתָשִׁירִי: "אֵין יֵאוּשׁ כְּלָל בָּעוֹלָם!" לְךָ, אַהֲבָתִי, שִׁירָתִי בְּנִימֵי עוֹרְקַי, לְךָ הָרָצוֹן לַעֲבֹר בְּזֶה הַגֶּשֶׁר הַצַּר, כִּי כָּל הָעוֹלָם הוּא גֶּשֶׁר צַר מְאוֹד וְהַשָּׁמַיִם עוֹזְרִים לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ.
הֲרֵינִי עוֹבֶרֶת בְּזֶה הַגֶּשֶׁר וְאוֹמֶרֶת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָעִקָּר לֹא לְפַחֵד כְּלָל!
מָה יְשַׂמַּח אוֹתְךָ, כְּבוֹד הַצַּדִּיק? שֶׁאָכִין לִכְבוֹדְךָ סְעֻדַּת מִצְוָה?
קָשֶׁה לִי לְסַיֵּם מִכְתָּב זֶה, וְאַתָּה רוֹאֶה כֵּיצַד דִּמְעוֹתַי הֵן כְּנַחַל נוֹבֵעַ וְאַתָּה מְקוֹר חָכְמָה.
וּבִרְצוֹנִי לְסַיֵּם וְלוֹמַר לְךָ נָהָר הַמְּטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים שֶׁמְּטַהֵר אֶת נִשְׁמָתִי, וְאֵלֶיךָ כְּבוֹד הַצַּדִּיק אֹמַר: שֶׁעַל כָּל יוֹם וְיוֹם הוּא לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, הַלְּלִי בָּרְכִי נַפְשִׁי , כָּךְ אוֹמֶרֶת בִּתּוֹ שֶׁל כְּבוֹד הַצַּדִּיק.
אֲנִי מְקַוָּה שֶׁמִּכְתָּב זֶה יַגִּיעַ אֵלֶיךָ, כְּבוֹד הַצַּדִּיק, וְלָכֵן, מָה רַבּוֹת נִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁמֵּאִיר לִי אַתָּה בְּדַרְכִּי.
וְהֵאַרְתָּ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְכָךְ בִּרְצוֹנִי לְסַיֵּם אֵלֶיךָ אֶת דְּבָרַי.
כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה הוּא הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְתוֹדָה שֶׁאַתָּה מוֹסֵר לִי בְּכָל יוֹם מֶסֶר שֶׁהַיּוֹם לָמַדְתִּי שֶׁהוּא מַחֲזִיק אֶת חַיַּי.
בִּתִּי, אַתְּ לְעוֹלָם לֹא לְבַד.
אָמֵן וְאָמֵן!
"בִּתִּי, אֲנִי הוֹלֵךְ לְפָנַיִךְ, אֶחֱזִי בִּדְבָרַי, וְגַם אִם לֹא תִּרְאִי אוֹתִי, אֲנִי לְיָדֵךְ, לְיָדֵךְ קָרוֹב בְּתוֹךְ לִבֵּךְ שֶׁמְּדַבֵּר עִם מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם אָמֵן וְאָמֵן!"
מתוך ליקוטי "נצחתי ואנצח"