אֲזַמְּרָה
פָּתַחְתִּי אֶת לִבִּי בְּשִׁירָה אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים
וּבְשִׁירָתִי אֲזַמְּרָה לֶאֱלֹהַי בְּעוֹדִי.
כָּל הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה, אַתָּה בְּרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי.
מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם עַל הַנִּגּוּן שֶׁמִּתְנַגֵּן בְּתוֹכִי. וְזֶה בְּחִינַת אִחוּד הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁבִּי שֶׁמְּחַיּוֹת אוֹתִי לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַאֲמִין בְּעַצְמִי.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְנִגּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ מֶאֱמוּנָתִי בִּקְדֻשָּׁה אֵלֶיךָ, וְתִפְתַּח לִי נִגּוּנִים וְשִׁירִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהֵיכְלֵי הַקֹּדֶשׁ.
אָנָּא, מַלְכֵּנוּ, מוֹשִׁיעֵנוּ, תֵּן בְּדַרְכִּי בְּכָל יוֹם שִׁירָה,
שִׁיר פָּשׁוּט בְּפִי וּבִשְׂפָתַי, אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת וְלִבִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּכִסּוּפִים רַבִּים.
חִפַּשְׂתִּי שָׁנִים אֶת הַנִּגּוּן לְהַכְנִיס כַּוָּנוֹת לִבִּי לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְהַיּוֹם, אַבָּא, אָבִינוּ, פְּתַח לִי בְתוֹרָתְךָ
כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְּהִלָּה.
וּמִיָּד שָׁמַעְתִּי מִתּוֹכִי: שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת אֲדֹנַי, הַלְּלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
כְּשֶׁדְּמָעוֹת נוֹפְלוֹת מֵעֵינַי אָמַרְתִּי: הֲרֵינִי מוֹדָה לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, עַל הַטּוֹב שֶׁמִּתְנַגֵּן כְּנִגּוּן וְהַשְׁגָּחָה בְּדַרְכִּי. וְעַל הָרָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַוּוֹת שֶׁהַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לִגְאֻלָּה יָאִירוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲזֹר בְּרַחֲמֶיךָ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן שֶׁיְּגַלּוּ אֶת הַנִּגּוּן שֶׁמְּחַיֶּה אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְכָל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לְךָ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, פְּתַח שַׁעֲרֵי רַחֲמֶיךָ בְּנִגּוּנִים וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
שִׁירוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו.
אָמֵן וְאָמֵן!
"לֶאֱהֹב נָכוֹן זֶה לְהַעֲרִיךְ אֶת עַצְמִי וּלְהַעֲרִיךְ אֶת הָאֶבֶן הַיְּקָרָה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכִי אָמֵן וְאָמֵן!"
מתוך ליקוטי "נצחתי ואנצח"
