לֵב יִשְׂרָאֵל
תְּפִלָּה לְקֵרוּב לְבָבוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹדָה וּמִתְוַדָּה וּמְהַלֶּלֶת הַלְּלוּיָה לְפָנֶיךָ, עַל חֲסָדֶיךָ לְמַעַן זְכוּת דָּוִד עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ, אָנָּא, לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ תִּפְתַּח לִי אֶת שַׁעֲרֵי הַהַשְׁפָּעָה לְהַשְׁפִּיעַ וּלְקָרֵב הָרְחוֹקִים.
אָנָּא, לְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁיָּאִירוּ אוֹר אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל מַעֲשַׂי בְּקֵרוּב הָרְחוֹקִים.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ שֶׁתִּתְבָּרֵךְ דַּרְכִּי בְּהַשְׁפָּעַת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְגַם אִם חָטָאנוּ וְעִָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים וּמַכִּירִים וּמוֹדִים עַל הָאוֹר שֶׁאַתָּה מֵאִיר בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים.
וַאֲנִי, בִּתְּךָ, בְּדִמְעָה וּתְחִנָּה וְהַכְנָעַת הַלֵּב מְבַקֶּשֶׁת, אַבָּא, אָבִינוּ, לְקָרֵב אֵלֶיךָ הָרְחוֹקִים, וְאַתָּה תִּתֵּן בִּי הַכֹּחַ לְקָרְבָם.
תֵּן בִּי הַכֹּחַ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּבּוּר נָכוֹן בְּלֵב שָׁלֵם הֶחָפֵץ לְקָרֵב הָרְחוֹקִים.
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת שֶׁתִּרְאֶה אֶת עַמְּךָ שְׂמֵחִים.
לִבִּי לְפָנֶיךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן בִּי לְמַעַן עַמְּךָ תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ וְתֵן אוֹר לַמְּיַחֲלִים לָךְ וְאֹמַר: נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְאֹמַר: גְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
אָמֵן וְאָמֵן!
"תִּפְתְּחִי אֶת הַשְּׁעָרִים שֶׁהֵם בְּמוֹ יָדַיִךְ, וְאַל תִּתְּנִי לַפַּחַד לִצֹּר מְצִיאוּת כִּי רַק כְּשֶׁתַּאֲמִינִי בְּעַצְמֵךְ הַחֵלֶק הַבָּא יִתְחַבֵּר, כִּי כָּל הַחֲלָקִים מִתְחַבְּרִים כְּשֶׁאַתְּ יוֹצֶרֶת מַחְשָׁבָה נְכוֹנָה בְּתוֹכֵךְ. אָמֵן וְאָמֵן!"
מתוך ליקוטי "נצחתי ואנצח"
