רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי נָא לִהְיוֹת רְאוּיָה וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁבִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִזְכוּת קְדֻשָּׁתָם, שֶׁתָּאִיר לִי שַׁעֲרֵי טָהֳרָה, שַׁעֲרֵי דַּעַת, שַׁעֲרֵי עֶזְרָה, שַעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי גְּמִילוּת חֲסָדִים.
וְתֵן לִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לִהְיוֹת רְאוּיָה בְּמַעֲשַׂי הַטּוֹבִים לְפָנֶיךָ.
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
הֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ עֶזְרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת דְּצַדִּיק, וּלְבַקֵּשׁ לְהָבִיא כֹּחַ בְּגוּפִי וּבְנַפְשִׁי שֶׁלֹּא יַעֲמִידֵנִי הַיֵּצֶר הָרַע בְּדַרְכִּי.
שֶׁיָּאִירוּ בִּי 378 אוֹרוֹת אֲשֶׁר בַּפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לְהִתְכַּלֵּל בְּהִתְכַּלְּלוּת אוֹר אַהֲבַת דְּצַדִּיק, לִהְיוֹת רְאוּיָה לְקַבֵּל מִדַּעַת עֶלְיוֹנָה, לְהַשְׁפִּיעַ וּלְקָרֵב הָרְחוֹקִים.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁאֶזְכֶּה לְאוֹר צַחְצְּחוֹת נִשְׁמָתִי.
אָמֵן וְאָמֵן!