תְּפִלָּה לְהִתְעוֹרְרוּת
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מַחֲזִיקָה בְּבֹקֶר זֶה כְּלִי נֶשֶׁק עָדִין הַנִּקְרָא תְּפִלָּה וַאֲנִי מַתְחִילָה אֶת הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנִי מַחֲזִיקָה בְּלִבִּי הַנֶּשֶׁק הֶעָדִין וְאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּבַדְּךָ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד!
וּבַיּוֹם הַזֶּה שֶׁבּוֹ אֲנִי אֶפְגֹּש אֶת מְצִיאוּת גְּדֻלָּתְךָ אֲנִי אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה הַנֶּשֶׁק הֶעָדִין בְּשִׁיר, בִּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז, גְּבוּרָה וּתְהִלָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ.
וְגַם אִם אֶשְׁמַע דְּבָרִים שֶׁקָּשֶׁה לִי לַעֲמֹד בָּהֶם, אֲנִי אֹמַר: הֲרֵינִי מוֹצִיאָה כָּעֵת מִלִּבִּי אֶת הַנֶּשֶׁק הֶעָדִין וְיוֹדַעַת אֲנִי בְּבִטְחָה שֶׁתְּפִלָּתִי הִיא כֹּחַ הִתְעוֹרְרוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁמְּאִירִים בִּגְדֻלָּתְךָ.
מָה אֲנִי מַחֲזִיקָה בְּתוֹכִי שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה? נֶשֶׁק עָדִין שֶׁהוּא תְּפִלָּה.
וְיָצָאתִי הַיּוֹם לִכְבֹּשׁ אֶת הַיּוֹם בִּגְבוּרָה וּלְהָאִיר הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל מְצִיאוּת חַיַּי.
יֵשׁ לִי נֶשֶׁק עָדִין.
אָמֵן וְאָמֵן!
