תְּפִלַּת וִדּוּי דְּבָרִים עַל צִיּוּן הַצַּדִּיק
שָׁלוֹם עָלֶיךָ אֲדוֹנִי הַצַּדִּיק (וְתֹאמַר שֵׁם הַצַּדִּיק), שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ, שָׁלוֹם עַל נַפְשְׁךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה.
הִנֵּה אֲנִי, פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִית, בָּאָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְהַפִּיל תַּחֲנוּנַי לְפָנֶיךָ, כְּבוֹד הַצַּדִּיק, לַעֲשׂוֹת וִדּוּי דְּבָרִים.
וַהֲרֵינִי מְקַבֶּלֶת עַל עַצְמִי מִצְוַת עֶשֶׂה שֶל תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ".
אַבָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַבֵּל נָא תְּשׁוּבָתִי בְּוִדּוּי הַדְּבָרִים.
הֲרֵינִי פּוֹתַחַת אֶת לִבִּי בְּוִדּוּי דְּבָרִים (וּתְפָרֵט שִׂיחָהּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תִּבְכֶּה וְתֹאמַר:)
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּעַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כַּפֵּר נָא עַל מַעֲשַׂי, כַּפֵּר נָא עַל מִדּוֹתַי שֶׁחָטָאתִי אֲנִי, בִּתְּךָ, וְהִנְנִי מִתְחָרֶטֶת עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה, כְּבוֹד הַצַדִּיק, תּוֹרָתְךָ וּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים יַעַמְדוּ לִי בְּוִדּוּי הַדְּבָרִים וְיָאִירוּ לִי, לִבְנֵי בֵּיתֵנוּ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא, תֵּן בְּלִבִּי אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ וְכֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד אֵלֶיךָ לְהַצִּילֵנִי מֵעֲבֵרוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמִיֵּצֶר הָרַע.
אָנָּא אַבָּא, רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וְהֵעָתֵר לְכָל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּזֶה וִדּוּי הַדְּבָרִים, וְאַל תְּשִׁיבֵנוּ, אַבָּא, רֵיקָם בִּתְפִלָּתִי מִלְּפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
וְאֹמַר הַיּוֹם לְפָנֶיךָ: אֵינֶנִּי יוֹדַעַת דָּבָר, רַק רוֹצָה לִהְיוֹת בְּהַשְׁגָּחָתְךָ.
אָמֵן וְאָמֵן!
"הַשָּׂדֶה שֶׁלָּךְ מְחַכֶּה לְמַיִם, וְהַמַּיִם שֶׁלָּךְ מְחַכִּים לְגֶשֶׁם, וְהַגֶּשֶׁם שֶׁלָּךְ מְחַכֶּה לִתְפִלָּה, וְהַתְּפִלָּה שֶׁלָּךְ מְחַכָּה לְשִׁירָה וְנִגּוּן.
וּבְשִׁירָה וּבְנִגּוּן תֹּאמַר בַּת הַמֶּלֶךְ: הַשָּׂגַת הַחָכְמָה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא הַחַיִּים אֲשֶׁר מוּאָרִים בֶּאֱמוּנָה."
מתוך ליקוטי "נצחתי ואנצח"
