עֲזֹר לִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהוֹצִיא מִתּוֹכִי אֶת אֵלּוּ מַתְּנוֹת הַחֶסֶד לְהַשְׁפִּיעַ וּלְהָאִיר לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ.
תֵּן לִי הַכֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמְּנִיעָה וְלַעֲשׂוֹת בְּחֵשֶׁק אֶת רְצוֹנְךָ, וְיָדַעְתִּי שֶׁרָצוֹן אֶחָד מְקַיֵּם אוֹתִי לְגַלּוֹת אֶת אוֹר הַבּוֹרֵא שֶׁקַּיָּם בְּתוֹכִי.
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם וְעָשׂוּ לִי מִשְׁכָּן.
אָמֵן וְאָמֵן!
