הַסְתָּרָה בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רוֹצָה לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֵלֶיךָ, רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ אוֹתְךָ, רוֹצָה לִהְיוֹת קְרוֹבָה, עַד שֶׁהַקָּרוֹב יָאִיר לִי אֱמֶת בְּכָל כֻּלִּי אֵלֶיךָ.
וְכָל כֻּלִּי אֵלֶיךָ הוּא לְצַפּוֹת בִּתְשׁוּקָה וְרָצוֹן חָזָק לִהְיוֹת בְּהוֹדָיָה וְלוֹמַר לְפָנֶיךָ: אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיָּמַי סְפוּרִים, קְצוּבִים בְּמִסְפָּר, וּכְדַאי שֶׁאֶזְדָּרֵז וַאֲמַהֵר מְאֹד.
עֲזֹר לִי אַבָּא, כִּי בַּעַל הַדָּבָר מִתְגָּרֶה בִּי וְרוֹצֶה לִסְתֹּר אֶת דַּרְכִּי וְלוֹמַר לִי: עִזְבִי, לָמָּה תִּסְפְּרִי אֶת יָמַיִךְ? וְאַל תַּחְשְׁבִי בִּכְלָל עַל אַחֲרִיתֵךְ בְּכָל יוֹם!
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מֻכְרָחָה לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּכָל יוֹם, אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי עוֹמֶדֶת לְצַפּוֹת וּלְהַמְתִּין לִישׁוּעוֹת מֶלֶךְ הַמְּלָכִים.
כָּל לִבִּי וְתִקְוָתִי הֵם לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְהַכֹּל בִּבְחִינַת אַהֲבָה חֲזָקָה.
גַּם כְּשֶׁגָּבְרָה הַהַסְתָּרָה בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה אֲנִי מוֹצֵאת אֶת הָאוֹר לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ.
אָמֵן וְאָמֵן!
