בִּתִּי, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ
בִּתִּי, כָּךְ קוֹרֵא לִי הַקָּבָּ"ה וַאֲנִי עוֹנָה לוֹ, אַבָּא, תִּשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּחֲךָ לְעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וְלָשׁוּב בְּכָל לִבִּי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
בִּתִּי, בִּתִּי, כֵּן אַבָּא, אַתְּ לְעוֹלָם לֹא לְבַד. אֲנִי יוֹדַעַת, אַבָּא, וְגַם אִם אַתְּ מַרְגִּישָׁה לְבַד זֶה רַק בָּעוֹלָם שֶׁלָּךְ, כִּי כָּל הָעוֹלָם, אַתְּ יוֹדַעַת בִּתִּי, הוּא נִבְרָא בִּשְׁבִילֵךְ.
וְיֵשׁ יָמִים שֶׁאַתְּ תּוֹהָה בִּתְהִיּוֹת וּבִשְׁאֵלוֹת: מַדּוּעַ אֲנִי אָבִיךְ נִסְתָּר מִמֵּךְ, וּמַדּוּעַ כָּל יוֹם אַתְּ עוֹסֶקֶת בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁשּׁוֹאֲלִים הַנִּבְרָאִים.
וְהַיּוֹם אַתְּ יוֹדַעַת, בִּתִּי, שֶׁאַתְּ לֹא לְבַד, וְתָמִיד תִּסְתַּכְּלִי בְּעֵינַיִךְ לְטוֹבָה, וְגַם אִם תַּרְגִּישִׁי שֶׁהָלַכְתְּ לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַשְּׁאֵלוֹת וּבְתוֹךְ הַבַּקָּשׁוֹת, דְּעִי שֶׁיֵּשׁ שׁוֹמְרִים מֵעָלַיִךְ וּמִסְּבִיבֵךְ.
וַאֲנִי שׁוֹמַעַת בְּכָל יוֹם: בִּתִּי, בִּתִּי אַתְּ לֹא לְבַד. וַאֲנִי עוֹנָה: עָזְרֵנִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֶתְפַּלֵּל בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים וְאֶעֱשֶׂה הַיָּפֶה בְּעֵינֶיךָ, רִבּוֹנִי.
כֵּן, אַתָּה יוֹדֵעַ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁגַּם אִם הִרְגַּשְׁתִּי לְבַד כִּי טָעִיתִי בְּמַחֲשַׁבְתִּי כֵּיצַד אֶכְסֹף בְּכִסּוּפִים אֵלֶיךָ כִּי אַתָּה נִסְתָּר, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה מִתְגַּלֶּה בְּכָל יוֹם בְּתוֹכִי כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת בְּכָל בֹּקֶר: אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה, אַתָּה בְּרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי.
אַבָּא, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.
אַבָּא, אֲנִי כָּל הַיּוֹם רוֹצָה אוֹתְךָ, אַבָּא, אַל תַּעַזְבֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי כִּי לְךָ תְּפִלָּתִי.
אָמֵן וְאָמֵן!
"כָּל הָעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ תַּהֲלִיךְ אֶחָד – שֶׁאָדָם יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ, וְאִם מָצָא יִמְצָא אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּאוֹרוֹ הַמֵּאִיר חֲסָדִים, אָמֵן וְאָמֵן!"
מתוך ליקוטי "נצחתי ואנצח"
