תְּפִלָּה לְנַצֵּחַ אֶת הַנִּסָּיוֹן
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא, הִנֵּה נִסָּיוֹן שֶׁרוֹצֶה לְנַסּוֹת אוֹתִי.
כֵּן, אַבָּא, בְּכָל יוֹם יֵשׁ נִסָּיוֹן שֶׁאֲנִי צָרִיכָה לַעֲבֹר וְלִהְיוֹת בִּלְבָבִי בְּשִׂמְחָה.
וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה לְחַזֵּק אוֹתִי לַעֲבֹר בְּבִטְחָה כִּי אֲנִי בִּתְּךָ הָרוֹצָה לַעֲבֹר אֶת הַנִּסָּיוֹן בְּשָׁלוֹם, אָז אֶשְׁתֹּק וְאֶתְבַּזֶּה, כִּי מִיָּד יִתֵּן אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים.
וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, רַק לִגְבֹּר עַל עוֹד נִסָּיוֹן.
מַדּוּעַ אַתְּ בּוֹכָה? אֵלּוּ הַכִּסּוּפִים לְאַבָּא שֶׁבְּכָל יוֹם אֲנִי מוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדִי וְאַט אַט הוּא מוֹשֵׁךְ אוֹתִי, מוֹשֵׁךְ מֵעַל הַנִּסָּיוֹן.
עַכְשָׁיו אֲנִי נִרְגַּעַת וּמְבַקֶּשֶׁת: שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וְאַהֲבָה בְּדַרְכִּי.
וּלְךָ אֶצְעַק, אַבָּא, עֲזֹר לִי בַּנִּסָּיוֹן שֶׁרוֹצֶה לְנַסּוֹת אוֹתִי.
לְךָ אוֹדֶה אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם לְךָ הַגְּדֻלָּה.
שָׁלוֹם לַנִּסָּיוֹן וְשָׁלוֹם לַהַתְחָלָה, לְהַתְחִיל יוֹם חָדָשׁ,
אָמֵן וְאָמֵן!
