לֹא טוֹב לִהְיוֹת לְבַדִּי
תְּפִלַּת "לֹא טוֹב לִהְיוֹת לְבַדִּי" מְסֻגֶּלֶת מְאוֹד לִפְתִיחַת שַׁעֲרֵי הַלֵּב וְשַׁעֲרֵי הַזִּוּוּג. לְשֵׁם כָּךְ רָצוּי לְאָמְרָהּ כְּמִנְיַן גִּימַטְרִיָּה שֶׁל הַמִּלָּה "וָאֶתְחַנַּן".
הֶסְבֵּר: בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן מֹשֶׁה מִתְפַּלֵּל לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ 515 תְּפִלּוֹת כְּמִנְיַן וָאֶתְחַנַּן וּמְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ וְחוֹזֵר עַל הַתְּפִלָּה בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים וּפִיּוּסִים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹצֵר אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים פרק ג' פסוק כו').
מִכָּאן שֶׁכֹּחַ הַתְּפִלָּה מְאוֹד חָזָק, אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה עוֹצֵר אֶת מֹשֶׁה מִלְּהִתְפַּלֵּל עוֹד תְּפִלָּה אַחַת נוֹסֶפֶת, מֹשֶׁה הָיָה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ וְנִכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
מִכָּאן שֶׁמְּסֻגָּל מְאֹד לוֹמַר תְּפִלָּה זוֹ 516 פְּעָמִים (515 גִּימַטְרִיָּה וָאֶתְחַנַּן, וּתְפִלָּה אַחַת נוֹסֶפֶת כְּדֵי לְהַגְשִׁים הַבַּקָּשָׁה בִּמְלוֹאָהּ).
נִמְצָא שֶׁגִּימַטְרִיָּה שֶׁל 516 הוּא: אַהֲבַת חִנָּם, עוֹלָם שָׁלֵם, וְרַבִּי נַחְמָן בֶּן פֵייגָא.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחוּם וְחַנּוּן, אֵל יְשׁוּעָתִי אֶפְתַּח וְלֹא אֶפְחַד, חָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא לִהְיוֹת לְבַד.
קַמְתִּי הַבֹּקֶר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבִקַּשְׁתִּי מִמְּךָ שֶׁבִּרְצוֹנִי וּבִרְצוֹן הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי לֹא לִהְיוֹת לְבַד.
אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא וּתְמַלֵּא אֶת לִבִּי בְּזֶה הַחִסָּרוֹן שֶׁל לְהַרְגִּישׁ לְבַד, וְתִשְׁלַח לִי אַהֲבַת אֱמֶת שֶׁתָּאִיר אֶת לִבִּי וְאֶת דַּרְכִּי, אֶת מִטָּתִי שֶׁבָּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְאֶת שֻׁלְחָנִי לֹא לֶאֱכֹל לְבַד, וְתֵן לִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהַרְגִּישׁ חִיּוּת וְשִׂמְחָה שֶׁל בְּיַחַד בְּאַהֲבָה. וְתִשְׁלַח לִי בְּרַחֲמֶיךָ עֵזֶר כְּנֶגְדִּי וְתֵן לִי עֶצֶם מֵעַצְמִי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי וּתְבַטֵּל מֵעָלַי אֶת הַלְּבַד, וְתַעֲקֹר אֶת חֶשְׁכַת אֲנִי לְבַד וּבָדָד.
הֲרֵינִי פּוֹתַחַת אֶת שַׁעֲרֵי לִבִּי וּמְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁתְּזַמֵּן לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְתָאִיר כָּל יוֹם אֶת חַיַּי בְּשִׂמְחַת הַבְּיַחַד, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ לֹא לְמַעֲנֵנוּ.
עֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתְךָ וְתִמְצָא לִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶת הַחֵלֶק שֶׁיָּאִיר שִׂמְחָתִי בְּחַיַּי.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּחֲסָדֶיךָ יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ וּבָרָאתָ אָדָם וְעָשִׂיתָ לוֹ עֵזֶר וְצִוִּיתָנוּ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.
תֵּן בִּי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַעֲקֹר הַלְּבַד שֶׁמִּתּוֹכִי, כִּי רַחוּם וְחַנּוּן רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.
מָחָר בְּקוּמִי לֹא אֶהְיֶה לְבַד, מָחָר בְּקוּמִי אֵינִי רוֹצָה בַּלְּבַד, וַאֲנִי רוֹצָה בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה לְהִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְלַעֲקֹר אֶת הַלְּבַד.
וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מְטַהֶרֶת גּוּפִי מֵחֹמֶר, כֵּן תְּטַהֵר נַפְשִׁי.
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
הֲרֵינִי מְזַמֶּנֶת שֶׁבַע בְּרָכוֹת כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וּלְתַקֵּן הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁם לְמַעְלָה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן.
אָנָּא, פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.
אָמֵן וְאָמֵן!
"הַשִּׂמְחָה הִיא תִּקְוָה, כִּי בְּרֶגַע שֶׁטּוֹב וּמַאֲמִינִים בַּטּוֹב אָז הַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה וּמִיָּד לְטוֹבָה אָמֵן וְאָמֵן!"
מתוך ליקוטי "נצחתי ואנצח"
