רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַבָּא, הֲרֵינִי מְטַהֶרֶת אֶת מַחֲשַׁבְתִּי וּפוֹתַחַת אֶת לִבִּי בְּאַהֲבָתִי אֵלֶיךָ.
אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַדֵּשׁ אֶת כָּל מַעֲשַׂי שֶׁאֶרְאֶה אֶת נִסֶּיךָ הַגְּלוּיִים,
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁתִּתֵּן לִי הָעֵינַיִם לִרְאוֹתְךָ בְּנִסֶּיךָ הַגְּלוּיִים.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גַּם אִם הַשָּׁמַיִם מִתְהַלְּכִים קוֹדְרִים מֵעַל חַיַּי, זִכְרוֹנִי נִשְׁאָר קוֹשֵׁר אֶת נִשְׁמָתִי אֵלֶיךָ.
אֵין לִי עֵינַיִם לִרְאוֹתְךָ אוֹ לֵב לְדַבֵּר עִמָּךְ, יָדַי נוֹפְלוֹת מֵתוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת אוֹתְךָ, אַבָּא, תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ.
וְגַם אִם הַשָּׁמַיִם מִתְהַלְּכִים קוֹדְרִים אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה אִתִּי.
אֵין לִי עֵינַיִם לִרְאוֹתְךָ, אַךְ יֵשׁ לִי אוֹתְךָ, אַתָּה אַבָּא שֶׁלִּי, אֶחָד וְיָחִיד.
אָמֵן וְאָמֵן!