הַבְּחִירָה – הַמָּקוֹם
|
|
כָּל אָדָם שׁוֹאֵל בְּעִקָּר אֶת עַצְמוֹ: מָה הַבְּחִירָה שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם בָּעוֹלָם? בְּחִירָה, קָרָאתִי לָהּ מָקוֹם,
וּבִשְׁבִיל הַמָּקוֹם צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְקַיֵּם וּלְקַיֵּם אֶת עַצְמוֹ, וּבִשְׁבִיל לְהִתְקַיֵּם צָרִיךְ הָאָדָם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּתְקַיְּמִים בְּלִי בְּחִירָה, וּבְוַדַּאי יֹאמְרוּ: הַהִתְקַיְּמוּת מִתְקַיֶּמֶת מֵאֵין הַיְּדִיעָה שֶׁהַיּוֹדַעַת תֵּדַע שֶׁכָּל הַהִתְקַיְּמוּת לְקַיֵּם הִתְקַשְּׁרוּת בֵּינָהּ וּבֵין עַצְמָהּ. כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַכִּירָה הַכָּרָה פְּנִימִית אֶת עַצְמִי וְהַהַכָּרָה מַכִּירָה לִי אֶת כָּל הַחֲלָקִים, הַיּוֹם יוֹדְעִים לְהַגִּיד, כָּל הַחֲלָקִים הֵם הַחַיִּים, וְכָל חֵלֶק, יוֹדְעִים, צָרִיךְ עֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. הַכֹּל הִתְחִיל שֶׁחִפַּשְׂתִּי מָקוֹם לְהָבִין שֶׁהַבְּחִירָה מַתְחִילָה מֵהִתְפַּיְּסוּת וַעֲבוֹדָה בֵּינִי וּבֵין עַצְמִי. כָּל תַּהֲלִיךְ בַּשִּׁגְרָה יֵשׁ בּוֹ מָקוֹם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה שֶׁעוֹשָׂה הָעוֹשָׂה בְּחַיֶּיהָ. אֲנִי רוֹצָה, אֲנִי לֹא רוֹצָה, וְהַכֹּל הַחְלָטוֹת לְהַחְלִיט בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. אִם אֵין מָקוֹם לַבְּחִירָה, אֵין מָקוֹם לְהַשְׁפָּעָה, כִּי הַבְּחִירָה הִיא מָקוֹם לְהַשְׁפִּיעַ, וְכָל תַּפְקִידָהּ הוּא בִּשְׁבִיל לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, לְחַבֵּר וּלְהָבִיא לִבְחִירָה שֶׁל עֲבוֹדָה, תִּקּוּן הַמִּדּוֹת. בָּחַרְתִּי אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְקָרָאתִי לוֹ בִּשְׁבִיל עַצְמִי: תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, וְהֵכַנְתִּי בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה מָקוֹם. לֹא הֵבַנְתִּי שֶׁגַּם הַמָּקוֹם עַד שֶׁהַבְּחִירָה הִתְגַּלְּתָה הָיָה שַׁיָּךְ לְמִדַּת הַגַּאֲוָה. הֵכַנְתִּי מָקוֹם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, הַחֶסֶד מִתּוֹךְ הַחֲסָדִים מֵכִין מָקוֹם, כָּאן אָמַרְתִּי, בְּחִירָה חָפְשִׁית לְהַמְשִׁיךְ אֶל יוֹם שֵׁנִי, וְלֹא נָתַתִּי לַכַּעַס יוֹתֵר מָקוֹם. שָׁאֲלוּ אוֹתִי: אֵיךְ? אָמַרְתִּי: מְאוֹד פָּשׁוּט, אֲנִי מְכִינָה מָקוֹם שֶׁל בְּחִירָה, כֵּיצַד לִפְעֹל בְּכָל מַעֲשַׂי, וַאֲנִי לֹא מַשְׁאִירָה מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ בְּחִירָה לַטּוֹב, וַאֲנִי לֹא מְחַכָּה לְמִדּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן בְּחִירָה לִתְפֹּס מָקוֹם וְלוֹמַר: זֶה חֵלֶק מֵהַבְּחִירָה. מִיָּד אֲנִי אוֹמֶרֶת: הַחֵלֶק שֶׁלִּי הוּא לֹא בְּמִדַּת הַגַּאֲוָה, בְּמִדַּת הַכַּעַס, בְּ מִדַּת הַדִּבּוּר, בְּמִדַּת הַנִּיאוּף, בְּמִדַּת הַקִּנְאָה, בְּמִדַּת הָעַצְלוּת, וְלֹא אֶשְׁכַּח אֶת הָעַצְבוּת. אָמַרְתִּי: כָּל בְּחִירָה צְרִיכָה מָקוֹם, וְאִם אֵין מָקוֹם נָכוֹן אוֹ רָאוּי, זֶה לֹא בְּחִירָה, אָז נִשְׁאַל: מָה זֶה? זֶה מֻשְׁפַּעַת, הִשְׁפִּיעוּ בְּדַרְכָּהּ. יַלְדָּה מִתְבּוֹנֶנֶת וְאוֹמֶרֶת: מָקוֹם הוּא טוֹב לִי כִּי הוּא נִקְבַּע לְטוֹבָתִי. בּוֹגֶרֶת מַקְשִׁיבָה וְאוֹמֶרֶת: מָקוֹם זֶה רָאוּי שֶׁאֲנִי אֲשַׁנֶּה אוֹתוֹ לַבְּחִירָה שֶׁתְּשַׁנֶּה מָקוֹם חָדָשׁ לְהַשְׁפָּעָה שֶׁיַּשְׁפִּיעַ בְּחַיַּי. וְאִם נִרְאֶה בְּדַרְכֵּנוּ אֲנָשִׁים טוֹעִים, מִיָּד נֹאמַר: אַתֶּם צְרִיכִים לְפַנּוֹת מָקוֹם אוֹ לְנַקּוֹת מָקוֹם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, לְפַנּוֹת אֶת הֶעָבָר, לְנַקּוֹת אֶת הָעֹמֶס וְהַבְּחִירָה הִיא נְכוֹנָה. שָׁאֲלוּ: בְּוַדַּאי הִתְחַתַּנְתְּ מִתּוֹךְ בְּחִירָה, מַדּוּעַ הִתְגָּרַשְׁתְּ? וְכָאן יֵשׁ בְּחִירָה. הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: בַּמָּקוֹם שֶׁבָּחַרְתִּי לֹא הֵכַנְתִּי מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה טוֹב בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וּבַמִּקְרֶה הַזֶּה הָאַהֲבָה הָיְתָה צְרִיכָה מָקוֹם גָּדוֹל, וְשֶׁהִגִּיעָה הָאַהֲבָה אֶל מָקוֹם לֹא מוּכָן, הָיְתָה הַשְׁפָּעָה שֶׁל הַקְטָנָה בַּגֹּדֶל הַפְּנִימִי שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּזּוּגִיּוּת, מִיָּד אוֹמְרִים: צָרִיךְ חֹפֶשׁ כִּי אֵין מָקוֹם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. כָּל אֶחָד מַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ בְּחִירָה זְמַנִּית אִם הוּא לֹא יָכִין מָקוֹם. קְבִיעוּת עִם הַמָּקוֹם יִהְיֶה רָאוּי בַּהִתְחַבְּרוּת שֶׁהִתְחַבַּרְתִּי אֶל עַצְמִי. כָּל אָדָם צָרִיךְ לַחֲשֹׁב עַל הַבְּחִירָה, לִשְׁאֹף לִבְחִירָה, וְלוֹמַר: הַבְּחִירָה הִיא מָקוֹם וּזְמָן שֶׁלֹּא נוֹדַע עַד הִתְקַיְּמוּת מְצִיאוּת הָעוֹלָם הַבָּא. |
